הבלוג של ערן שטרנברג

Just another WordPress.com site

לא ללמוד שפה, ללמוד בשפה! או, מה הקשר בין לימודי עברית לבגרות במתמטיקה…

אחד הדברים המעניינים שמגלים כאשר בוחנים את מערכת החינוך היהודי בתפוצות זה שישנם בתי ספר בהם לומדים עברית במשך שנים ארוכות, ואף נבחנים על כך (בחלק מן המדינות ישנה הכרה במסלול רשמי של בגרות בעברית כשפה זרה) אך בסופו של יום, בוגרי אותו בית ספר לא יודעים עברית. כלומר, הם יכולים לתקשר באופן בסיסי ואף יבינו ברמה מסוימת  שיחה יומיומית, אך לא מעבר לכך.

מזכיר לכם משהו? אתם לא לבד… זוהי בדיוק תמונת הנגטיב של מה שקורה בישראל עם האנגלית. תלמיד בישראל לומד אנגלית מתחילת ביה"ס היסודי עד למבחני הבגרות ומגיע לרמה מסוימת אך בסופו של דבר מעטים יודעים באמת לדבר ולתקשר באנגלית ברמה בה הם מסוגלים להבין תכנית רדיו, משחק כדורגל (בו מדברים מהר מאוד בד"כ) או סתם סרט בלי כתוביות.

אם בוחנים את המקרים החריגים ביהדות התפוצות, כדוגמת בתי ספר מסוימים בארגנטינה ובלגיה, רואים שבוגרי מערכת החינוך היהודית בארצות אלו הם דוברי עברית שוטפת או כמעט שוטפת.

מה הסוד?

ההבדל נעוץ בכך שהם לומדים שם לא (רק) עברית, אלא הם לומדים את תכנית הלימודים הרגילה בעברית, כלומר, חלק גדול מהמקצועות הנלמדים בבית הספר נלמדים פשוט בעברית.

ייאמר מיד, זה לא תהליך פשוט להתחיל ללמד בעברית בסביבה זרה ויש טכניקות איך לעשות זאת. הרעיון הוא שלא מלמדים עברית אלא בכל מקצוע נתון – מחדירים לגביו מספר ביטויים טכניים בעברית ומסבירים את משמעותם. עם הזמן, השימוש בביטויים שחוזרים על עצמם הופך אותם לשגרה ולמטבע לשון ונוצר מצב המאפשר החדרת ביטויים נוספים לאוצר המילים וחוזר חלילה.

אגב, זו גם אחת הסיבות לכך שילדים שנודדים לסביבה זרה קולטים שפה במהירות בהשוואה למבוגרים. הם לא רק בעלי מסוגלות ונטייה טבעית טובה יותר ממבוגרים, הם פשוט בגיל בו הם לומדים… וללמוד תכנית חינוכית כוללת בשפה זרה זה ה-דבר בלימוד שפה זרה! אני זוכר על עצמי איך התפלאתי לגלות כיצד מספר קורסים במדעי המדינה באו"פ באנגלית הזניקו לי את רמת השפה באופן בלתי פרופורציונאלי לשנות הלימוד בבית הספר. זה די מזכיר את מה שקורה בתחום הפרסום ויחסי הציבור. תעמולה סמויה או מאמר מקצועי מוטה יעילים הרבה יותר בהעברת המסר מתשדיר בחירות או פרסומת גלויה. זה סוד כוחו של התת מודע. זה גם אגב העיקרון של בתי הספר מסחריים ללימוד שפות ושל שיטות ידועות כמו הלן דורון וכו', לא להתעסק עם השפה עצמה ולא להעמיק בלימוד דקדוק אלא לדמות על ידי טכניקות משחק מצבים אמיתיים מהחיים ולתרגל אותם בשפה הנלמדת. באופן זה השפה נלמדת אגב האינטראקציה המעשית המתורגלת.

הדבר מכיל בתוכו הזדמנות ואתגר, במיוחד בפני שליחים ומורים בתפוצות.

הנה רעיון: לאתר קהל יעד רלבנטי, להציע להם לקבל משהו עם ערך מוסף גבוה עבורם, בעברית, ואז לתפוס שתי ציפורים במכה אחת. גם שפה וגם ידע (וגם קשר אישי, שזה הכי חשוב לשליח…) וברשותכם אפרט את כוונתי תוך מתן דוגמא מאתר יפהפה העוסק בבגרות הישראלית במתמטיקה.

בואו ניקח לדוגמה קהל יעד של קבוצת בני נוער שעומדת בפני עליה לישראל, או משפחה שעולה ויש לה ילדים בגילאי תיכון, או בני נוער הנשלחים לארץ במסלולים חינוכיים שבהם הם נבחנים בבגרות ישראלית (תכנית נעל"ה לדוגמא, על אף ששם מדובר על עולים בגילאי כיתות ט'-י' שהם צעירים יחסית), או שביעיסטים-שמיניסטים המתלבטים ממושכות האם לעלות עכשיו ולעשות את הבגרות כבר בישראל או סתם מישהו לאחר תיכון ששוקל עליה באופן עצמאי ורוצה להשלים בגרות ישראלית, והאמינו לי, בכל מקום יש כמה כאלו. בקיצור – ניקח קבוצת יעד שממילא יש לה מניע חזק ללמוד באופן מאסיבי תחום מסוים (במקרה שלנו בגרות).

במקום ללמד אותם עברית כמקצוע, פשוט כדאי ללכת על עזרה במקצוע שהם ממילא חייבים ללמוד לבגרות ועדיף כזה שמהווה את ליבת תעודת הבגרות, ללכת על הדבר האמיתי. וכידוע, מלכת הבגרויות היא ה… מתמטיקה! (אגב, לא חייבים מתמטיקה, זו רק דוגמא, אבל המתמטיקה היא מלכת הבגרויות בכל העולם, ובטור זה בחרתי להיצמד לדוגמה הזו)

טוב, ייאמר מייד, זה דורש כמובן ידע מתמטי מסוים וזה לא מתאים לכל תלמיד ולכל מורה/שליח, אבל תתפלאו, זה מתאים לרובנו כי הידע הזה הדרוש הוא מינימלי. הרעיון הוא שקהל היעד אותו בחרתם יהיה כאלו שממילא לומדים לבגרויות (בד"כ ישנה חפיפה נרחבת בין הסילבוס הישראלי למקומי). אתם לא צריכים ללמד אותם מתמטיקה אלא מספיק שתעזרו להם לתרגם את השאלות ולהבין את העברית של השאלה, את השאר הם כבר יפתרו לבד. אחרי הכל, שפת המתמטיקה עצמה היא בינלאומית (באם מתמטיקה לא מתאימה לכם ניתן ללכת על מקצוע אחר. לפי מה שאתם חזקים בו. זו רק דוגמא). הרעיון הוא לא ללמד אותם את המקצוע ולא להפוך למורים למתמטיקה אלא לעזור להם ללמוד בעברית מקצוע שהם יודעים היטב וממילא לומדים אותו, במצב כזה העברית נקלטת ישירות לתוך התת מודע באופן טוב יותר.

בעבר, פרויקטים כאלו היו כמעט בלתי אפשריים אבל כיום בעידן האינטרנט, היעדרם של ספרי לימוד הם לא מכשול.

ובכן, על אף שהבגרות במתמטיקה כבר שנים רבות מאחוריי ואין לי שום עניין אישי בבגרויות כיום, ברצוני להמליץ על אתר מעולה, מעוצב, מושקע ומקצועי להכנה לבגרות הישראלית במתמטיקה (ובפיסיקה). האתר מתעדכן באופן שוטף בכל מה שזז בתחום במשרד החינוך. מיקוד, שינויי חומרים ועוד, הוא אף מכיל מידע וסיכומים בבגרויות נוספות, אך העיקר בו זו המתמטיקה. האתר מכיל פתרונות לכל השאלונים של הבגרויות הקודמות עם הסברים מפורטים והדובדבן הוא שבאתר ישנן פתרונות מלאים לתרגילים ממרבית ספרי הלימוד למתמטיקה הקיימים בישראל! מספיק לראות את כמות התלמידים המחוברת לפורומים שבאתר בכל רגע נתון להבין את איכותו. נראה שיש צוות שלם שמוקדש 24 שעות אך ורק לתפעול האתר.

כתובת האתר http://www.emath.co.il

[הייתי ממליץ לכל ישראלי, גם מי שמבחני הבגרות כעת לא רלבנטיים לגביו לשוטט קצת באתר ולהמליץ עליו לחבריכם/קרוביכם וכל מי שזה רלבנטי לו במעגל הקרוב אליכם]

בנוסף, האתר מאפשר שליחה של תרגילים לפורום בו תקבלו מענה מיידי עם הסבר לגבי דרך הפתרון. אין כמו לתרגל עם מועמדי עליה, כאלו שממילא פותרים תרגילים, את פתרון השאלה בעברית ולחילופין  את ניסוחה לצורך הגשה לעזרה בפורום. אם תערכו ספירה מדוקדקת לאחר מספר חודשי התמדה בשיטה זו – לא תאמינו כשתראו שמלימוד טכני של מתמטיקה בעברית ניתן לרכוש בזמן קצר אוצר מילים של מאות(ואף יותר…) מילים חדשות ופעלים נפוצים עם הטיותיהם בזמן קצר, כמות שאף אחד לא ישנן וילמד בעל פה בנסיבות אחרות, וזה מלימוד שממילא נעשה! (הערה לגבי שליחת שאלות בפורום – כאן כן תצטרכו ספרי לימוד ישראליים כי האתר מחייב לציין מאיזה ספר ועמוד נלקח התרגיל אותו אתם שולחים, אבל ניתן לעבור שם על כמות אדירה של פתרונות מלאים מכל ספרי הלימוד בישראל).

אחזור ואומר למי שנרתע ממתמטיקה – ניתן למצוא אתרים אחרים וללמוד נושאים אחרים בעלי ערך מוסף למועמדי עליה בעברית. בחרתי במתמטיקה כיוון שזה דבר אוניברסלי שבכל מקום לומדים אותו ונבחנים בו, והוא רלבנטי לבני נוער רבים לפני בגרות. הדבר פשוט מאפשר למצוא בקלות קהל יעד רלבנטי המקבל מכך ערך מוסף. זכרו – העיקרון הוא שבכל נושא שתבחרו – ללמוד אותו בעברית.

הערה: אין לי שום אינטרס פרסומי או מסחרי באתר שבקישור לעיל. איני נמנה על בעליו במישרין או בעקיפין ומעולם לא נפגשתי עם הבעלים או מי מצוות האתר. האמור לעיל הוא נטו התרשמותי האישית מתוכן האתר.

מפתח להצלחה בהתמודדות עם מצבי חוסר ודאות

שלום וברוכים הבאים שוב ל”בלוג של ערן שטרנברג”.

השורות הבאות עוסקות בענייני חינוך ושפה, אולם הלקחים העולים מהן שימושיים במספר רב של סיטואציות שונות בהן אנו נתקלים בחיינו. מקווה שתמצאו זאת יעיל כפי שאני מצאתי. תיהנו!!!

אז בואו נתחיל:

דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה (ברצינות, עצמו עיניים ודמיינו ככל האפשר):

אתם הולכים לישון בבוקר במיטתכם, בביתכם, בסביבה המוכרת לכם, והכל כרגיל. אתם ישנים שנת ישרים.

בבוקר, אתם פוקחים את עיניכם ומוצאים את עצמכם במקום אחר לחלוטין.

מה תעשו?

אתם יוצאים כמובן מן החדר ומנסים להבין היכן אתם. הנוף זר, ומבעד לחלון אתם רואים שהבתים, השלטים, הרכבים, הכול… מכוסה בכתובות ואותיות לא מוכרות. זה נראה לכם כמו סינית אבל אתם לא יכולים לקבוע בוודאות אם מדובר באותיות סיניות, יפניות או אולי קוריאניות, ואולי אתם בכלל במדבר מונגוליה.

בשלב הזה אתם מנסים כמובן באנגלית רצוצה לנסות ולהבין מה קרה (זו השפה היחידה בה אתם איכשהו מסוגלים לתקשר ולהניח הגיונית שמישהו יבין אותה, אחרת חבל על הזמן) אבל כנראה מדובר באזור נידח בו איש לא מבין אפילו אנגלית. אתם מנסים בכל כוחכם להסביר לסובבים אתכם שחלה פה טעות ולא ברור איך הגעתם לכאן. הם מבינים שאתם רוצים איזה טלפון או משהו כזה, אבל בחלק מן הכפרים הנידחים של סין/מונגוליה או השד יודע איפה עדיין אין טלפונים. בשלב הזה אתם מנסים להוציא מהם מידע: היכן יש איזו עיר גדולה ומתי ישנה רכבת/או אפילו כרכרה הנוסעת לשם אבל אלו מסרים מורכבים מידי בשביל להעביר בתנועות ידיים… מה עוד שחלק מתנועות הידיים הנואשות והנמרצות שלכם נתפסות בתרבות המקומית, מבלי שידעתם כמובן, כתנועות מגונות ומעוררות עליכם את כעס הסובבים אתכם… פתאום הכול נהיה מאיים ובשלב הזה אתם מתחילים לחוש חוסר אונים הולך וגובר ו…

נעצור כאן.

הרעיון בשורה התחתונה הוא שמבוגר מחפש פתרונות הגיוניים להיחלץ ממצב שכזה.

עכשיו נבין שזו בדיוק החוויה שעוברת על ילדים שנכנסים לגנים/בתי ספר יסודיים לראשונה בארץ זרה. על אף ההכנה המקדימה בעניין השפה (ע”ע הטור הקודם בבלוג) הרי שההלם עדיין קיים. הם נזרקים למים מבלי לדעת לשחות היטב. הם נדרשים לתקשר, לשחק ולפעול באינטראקציה מלאה עם ילדים ומורים שפונים אליהם ואומרים להם דברים פשוט בסינית, ואין להם מושג מה “הסינים” האלו רוצים מחייהם.חלק מניסיונות ההשתלבות גובים מהם מחיר יקר… דמיינו לעצמכם מקרה למשל, בו ילד חדש מנסה בכל כוחו לתקשר ולשרוד חברתית, והוא, במשחק הכדורגל הראשון, תוקף מחוסר הבנה לשער של קבוצתו ומבקיע גול עצמי… זו חוויה שעברנו ואני לא מאחל לאיש.

ילדים בניגוד למבוגרים, ובמיוחד במצבים כאלו, מבטאים רגשות יותר מאשר מחפשים פתרונות.

במצב כזה חשוב להיות ערים ומודעים לבעיות. מודעות וערנות זו כבר חצי פתרון…

בכדי לתת מענה למצב מיוחד זה חשוב להבין שאין פתרון פלא שמתאים לכל ילד ולכל מצב. בשורות הבאות אסקור מספר אמצעים בהם נקטנו. בפעולה משולבת הצלחנו להביא את ילדינו להתערות מהירה ומוצלחת, אך אנא, ראו זאת כ”הצעת הגשה” בקווים כלליים בלבד כי כל מקרה ומקרה לגופו.

1. מתורגמנים: ישנם כמעט בכל כיתה בכל קהילה ילד או שניים שהם בנים של ישראלים לשעבר והם באים מבית דובר עברית ובעלי עברית שוטפת. אלו יכולים בהכוונה חינוכית ובתיאום מראש עם ההורים/מורים להיות לעזר רב לילד בשלבים הראשונים ולשמש לו מעין “מתורגמנים” עם הסביבה. הדבר כמובן יוצר מיד קשרי חברות ראשוניים מעבר להיות אותם ילדים צינור התקשורת היחידי עבור ילדיכם.

חשוב להיזהר עם הפתרון הזה כיוון שלאחר זמן מה התברר לנו שדווקא הילדים שהיו בכיתה ללא דוברי עברי אמנם עברו תקופה של קושי גדול אך דווקא הם קלטו את השפה הכי מהר! כמו כל דבר בחיים, גם הפתרון הזה צריך להיות מדוד ובמינון הנכון.

2. טיפול מיידי ויצירתי בבעיות: את בעיית הכדורגל שלעיל פתרנו בדרך מקורית מאוד. הבנו שצריך להגיב במהירות וביצירתיות. יום לאחר תקרית הגול העצמי רקמנו תכנית עם הגננת. היא הודיעה לילדי הגן בחגיגיות שמהיום נפתח בגן חוג כדורגל עם מאמן מקצועי. הילדים שמחו והתרגשו, הם התבקשו לעמוד לכבוד המאמן ואז… נכנסתי לגן. הייתם מאמינים?! הוצגתי כמאמן כדורגל… הם היו המומים לראות ש”אבא של” הוא בעצם מאמן דגול שהולך להגיע בזמן הקרוב כל יום לגן לאימון של חצי שעה… למותר לציין שמספר ימים של אימונים כיפיים העלימו כליל את השפעתו של אותו גול אומלל… תודו שזה יצירתי.

3. טיפול מקצועי: לעיתים שייך לערב גם טיפול מקצועי של קלינאית תקשורת (מומלץ לוודא מראש אם ביטוח הבריאות שלכם מכסה את זה כי זה לא מובן מאליו. אנחנו שילמנו המון כסף על כך). קלינאית תקשורת מקצועית לא מלמדת את הילד אנגלית מתוך כוונה שיעבור מבחן בשיעור לשון בבית הספר, אלא מחזקת אצלו את יסודות השפה בשביל להקנות לו ביטחון עצמי במידה כזו שירגיש חופשי להבין ולהשלים מתוך ההקשר מבלי לחשוש ולהיות משותק עקב המחשבה שמא הוא פספס משהו חשוב. טיפול מקצועי ונכון בעניין הזה מכיל סדרה של בין 5-20 פגישות (תלוי בעוצמת הבעיה) שבסיומן הילד יוצא אחר לגמרי. מומלץ!

צריך לראות את בעיית השפה בקרב הילדים כאב טיפוס לבעיות רבות שגם מבוגרים נתקלים בהם בחייהם. לעיתים קורה שאנו עומדים בפני מצב לא מוכר או ניצבים בפני הצורך להשתלט מקצועית תוך זמן קצר על תחום שהוא לחלוטין בלתי מוכר. סה”כ מדובר באותה תבנית של בעיה בה נתקלים ילדים העוברים למוסד חינוכי בו מדברים בשפה שזרה להם לגמרי. כאמור, עזרה מקצועית מן הצד, סבלנות והרבה ביטחון עצמי הם המפתח להצלחה.

4. ליווי צמוד של ההורים ואיכות צוות ההוראה: צריך לזכור שבימים הראשונים הילד באמת לא יודע ולא מבין כלום. ואין כמו ליווי של אבא ואמא בשביל “לעבור את זה ביחד”. בד בבד חייבים לזכור שאסור לליווי שיהפוך למשהו ש”חג” סביב הילד 24 שעות כי אז זה הופך לרועץ ופוגע לו בעצמאות ובהתפתחות, אבל בימים הראשונים (בלבד!) ההורים צריכים להיות בכוננות לכל בעיה שמתעוררת. בנוסף, חייבת להיות הכנה מראש של המורים. ברוב בתי הספר היהודיים יש למורים יכולת לתקשר באופן בסיסי בעברית, ובכלל, המורה חייב להבין שלילד שלכם יש קרדיט לעשות את כל הטעויות האפשריות ולהתייחס אליהן לא כבעיות משמעת אלא כאתגר להשתלבות וללמידה נכונה ולסייע לו ככל האפשר. המורה צריך גם להכין מראש את הכיתה לכך שילד חדש שאינו מבין את השפה מגיע לכיתה אך להיזהר שלא “להחריג” את ילדכם באופן מוגזם.

5. לסיכום, אנקדוטת “יאללה בלאגן”: אחד הדברים היפים שניתן ללמוד מכך הוא על צורות תגובה מעניינות ושונות למצבים דומים, וחשיבותו המכרעת של מרכיב הביטחון העצמי בהן. אחד מילדינו אותו ליווינו בפעם הראשונה בחשש לגן, ראה לאחר 10 דקות שהוא לא מבין כלום. ואז קרה דבר מדהים: הוא החל לדבר בג’יבריש ולבלבל את המוח לשאר הילדים בהברות שנשמעות כאליו הוא מדבר אנגלית (עם ה-ר’ האנגלו-סכסית וכו’). כלומר, העובדה שהוא דיבר איתם דווקא ג’יבריש ולא עברית חשפה בפנינו תהליך פסיכולוגי מרתק שהתחולל במוחו של הילד: ההיגיון שלו אמר: אם אני לא מבין כאן כלום כנראה שגם הם לא בדיוק מבינים אחד את השני אלא כולם כאן מבלבלים את המוח לכולם, וכולם עושים את עצמם מבינים, אז יאללה בלאגן, מצטרפים לחגיגת בילבולי המוח הזו. מדהים היה לראות שתוך רבע שעה הילד היה בעיצומו של משחק עם חברים, מנופף בידיו, צועק בג’יבריש, מחלק הוראות ולוקח חלק במשחק מבלי שהוא מבין בו דבר ומבלי שזה מזיז לו. הוא פשוט היה מבסוט עד הגג ממשחק “הג’יבריש” הזה. לדעתי זה לקח גדול לנו, המבוגרים . לקח שניתן ליישום מושכל ברבים מן הקשיים והאתגרים בהם אנו נתקלים בחיינו.

בהצלחה!!!

עצות ללימוד אנגלית, ובכלל, לרכישת שפה לכל מי שמעוניין

את הבלוג הבא מצאתי עצמי שולח כאימייל שוב ושוב לחברים מתעניינים. חשבתי כשירות לציבור כדאי להעלות אותו כאן, לכל המעוניין:

לפני כשנה וקצת חזרנו מפרק זמן של שהייה בחו"ל לצורכי שליחות ואחת הדילמות שהתמודדנו איתן (לפני השליחות) הייתה איך לשפר את השפה, גם לנו אך במיוחד לילדינו.

התהליך אותו עברנו היה מוצלח במיוחד, והוביל אותי תוך כדי השליחות לעזור לעולים לעשות את אותו הדבר בכיוון ההפוך – כלומר, להשתמש בעקרונות המובאים כאן לצורך לימוד העברית… מאז כבר הספקנו לשתף במידע הנ"ל מספר שליחים נוספים והתגובות שקיבלנו עודדו אותי לפרסם זאת כאן… המידע כאן שימושי גם לכל מי שנשלח לחוץ לארץ לצורכי עבודה, "רילוקיישן" וכו', ולאו דווקא לשליחים.

אתאר כאן את התהליך מעברית לאנגלית, אך כאמור – הכל תקף גם בכיוון ההפוך. חלק מהעקרונות מתאים יותר לילדים וחלק למבוגרים – אתם תעשו את האבחנה.

הערה: אני סמוך ובטוח שישנם עוד עקרונות שלא נמצאים כאן, ועוד אתרים רבים מועילים שאיני יודע עליהם. הגולשים מוזמנים בשמחה להוסיף בתגובות כל מידע שיכול להועיל. באופן כללי – חשוב מאוד שתגיבו על הבלוג באם המידע כאן מצא חן בעיניכם, וגם אם לא, על מנת שנשפר. הכניסה לבלוג משפיעה באופן מכריע על דירוגו במנועי חיפוש ולקליק הקטן בעכבר שלכם ישנה משמעות גדולה בהקשר הזה. (כמובן, היכן שמופיע טקסט בצבע זה לינק ללחיצה)

אז נתחיל, אין כאן משמעות לסדר ולמיון קטגוריות כגון קריאה, כתיבה, דיבור והבנה, העקרונות מפורטים בסדר חופשי:

עקרון ראשון, מקדים – רציפות והתמדה:

לא נדרשת השקעה של מספר שעות כל יום, אבל לפעמים כן נדרשת השקעה שהיא קצת יותר מרבע שעה ביום. הרעיון הוא להתמיד ולהפוך את הדבר להרגל קבוע במשך כל יום. כמו בדיאטה – אם לא מתכוונים להתמיד ולהשקיע – עדיף שלא להתחיל.

1. קריאת חומר מתורגם:

רובנו שורפים זמן מידי על קריאת חדשות באינטרנט, אם תשימו לב – חלק גדול מאתנו קוראים את אותה ידיעה פעמיים, או לפחות חלקים ממנה. אם כך – למה לא לקרוא אותה באנגלית אחרי שקראנו אותה בעברית? רוב אתרי האינטרנט החדשותיים המרכזיים מכילים תרגום לאנגלית. הדבר מאפשר להרחיב את אוצר המילים שלנו בכמות ניכרת בהשקעה קצרה יחסית של מאמץ וזמן. בערוץ 7 – חלק גדול מהכתבות מתורגמות לאנגלית (אם כי התרגום הוא ענייני ולא מילולי) ובאתר "הארץ" רוב הכתבות המופיעות באתר הלועזי מתורגמות מילולית כמעט אחד לאחד. מה יותר פשוט מלפתוח במקביל 2 חלונות ולקרוא את הכתבה בעברית ואח"כ באנגלית? (גם אתר YNET מחזיק מספר רב של כתבות מתורגמות. בחלק מן האתרים בעברית ישנו לינק בסיום עם הצעה: Read this article in English מומלץ!)

אגב, למרות שבעידן האינטרנט הכל האון-ליין. עם הזמן גיליתי שעדיין ישנו יתרון של נוחות לפורמט המודפס. עיתון "הארץ" למשל מודפס בעברית ובאנגלית (לפחות כך זה היה לפני מספר שנים) הייתי פשוט שם את אותה כתבה עברית מול אנגלית וקורא פעמיים… אגב, אפשר לעשות זאת גם עם ספרים מתורגמים. הבת שלי עשתה אותו הדבר עם ספר של הארי פוטר. קחו בחשבון ברקע כל הזמן שישנם כמה סוגי אנגלית, בריטית, אמריקאית וכו'. ההבדלים בקריאה וכתיבה הם לא גדולים ובעיקר באים לידי ביטוי בדיבור.

2. תרגום:

אם יש מילה לא ברורה, אין יותר פשוט מלתרגם אותה בלחיצת כפתור. האפשרויות לכך הן רבות: ישנם מילונים חינמיים באינטרנט: ראשית יש את "גוגל תרגום" (שמתם לב ללינק "תרגם" בחלק העליון של דף הבית של גוגל? כדאי להעיף מבט). ישנם שירותי תרגום חינמיים נוספים שחלקם משולבים בסרגלי כלים כמו "רדיו ישראל" (תרגום Babylon, מורפיקס ועוד) ואפשר פשוט להעתיק את המילה לתוכנת ה-WORD ואז – קליק ימני וללחוץ על "תרגם". השירותים האלו הם זמינים, יעילים ולא עולים כסף (WORD עולה כחלק מערכת ה-OFFICE, אני מתייחס כרגע רק לנושא התרגום) אישית, אני ממליץ ללכת על תוכנת Babylon שעל אף מחירה הגבוה והמדיניות דרקונית של החברה בנושא אקטיבציה (זהירות, פרמוט מחשב והתקנתה מחדש יביאו לנעילת התוכנה ולהאשמתכם בפירטיות), בשורה התחתונה – היא מבצעת את עבודתה באופן מעולה. היתרון בתוכנה הזו על פני השירותים החינמיים הוא שהיא יודעת לזהות אלפי ביטויים (למשל: Done to death) שזה בונוס משמעותי למי שרוצה ללמוד לדבר באופן מדויק בזמן קצר. ישנם עוד יתרונות בתוכנה (האפשרות לשמוע את המילה דרך הרמקולים באופן מדויק יחסית ועוד) אך אשאיר לכם לנסות לבד. ישנה עוד תוכנה חזקה, במיוחד בתחום הדקדוק, שנקראת White Smoke אך לא התנסיתי בה. גולשים שמכירים מוזמנים להוסיף מחוויותיהם בשימוש בתוכנה הזו.

3. תרגול:

טיפ קטן: נסו לתרגם בעצמכם. באם יש לכם חבר דובר אנגלית שאתם מכירים, שילחו לו לבדיקה. כמובן, על מנת לא להתיש את החברים ואת עצמכם לכו על פיסקה אחת, קטנה. בעיקר בשביל הביטחון העצמי. אין לכם מושג עד כמה הביטחון העצמי חשוב ברכישת שפה והוא החסם הקשה ביותר למעבר בעיקר בקרב ילדים אך לא רק.

ניתן גם לתרגם אוטומטית בשירותי התרגום של גוגל (ע"ע סעיף קודם) ואז רק לתקן את הדרוש תיקון. שירותי התרגום האלו משתפרים והולכים, ועל אף שתמיד חייבים איזו עין אנושית מקצועית שתעבור עליהם, הם טובים כבסיס ואז אפשר לקצר איתם את הדרך. אנקדוטה: בעבר ניהלתי חילופי הודעות במסנג'ר וב-SMS (ג'ימייל כידוע, מאפשר משלוח SMS) בערבית וברוסית. פשוט כתבתי את ההודעה בעברית, תרגמתי אותה עם גוגל, העתקתי למסנג'ר והופ, שלחתי. את המענה שקיבלתי שמתי שוב בגוגל ותרגמתי לעברית! כך התכתבנו… ממש מגדל בבל ברוורס…

4. קריאה ושמיעה ביחד:

ישנן אינספור אפשרויות לשפר את יכולות הקריאה בעת ובעונה אחת. אם מורידים E-book, ומורידים גם את קובץ הקול שלו, ניתן לקרוא ולשמוע בעת ובעונה אחת (אינני זוכר היכן הורדתי את אלו שהשתמשתי בהן, הרב גוגל ימצא לכם) לחילופין ניתן לדלג לסעיף הבא.

5. הבנה, קריאה ושמיעה במכה אחת:

עצה יעילה וחזקה במיוחד: קנו די ויד די עם סרט המכיל דיבוב בעברית וקובץ קול באנגלית (לידיעה: רוב ההורדות באינטרנט באות עם שפה אחת, בדיסק מקורי קנוי ישנן כמה שפות בד"כ). דיבובים בעברית קיימים בעיקר בסרטי אנימציה לילדים של וולט דיסני, Dreamworx ועוד. אלו סרטים יפים, כמעט תמיד נקיים וברובם אין בעיה לצפות בהם כל המשפחה. לאחר שתצפו בסרט פעם פעמיים בעברית, פשוט שבו וצפו בו באנגלית. לא חייבים כמובן לעשות זאת באותו יום… זה פשוט בלתי יאומן באיזה מהירות משפרים את יכולת ההבנה והשמיעה בשיטה הזו. מאחר והאנגלית האמריקאית היא לרוב מהירה ופחות ברורה, מומלץ במיוחד להתחיל מסרטים בהם האנגלית היא בריטית מוטעמת, איטית וקלה להבנה. רוצים המלצה: נסו להתחיל מסדרת סרטי גארפילד, נארניה ("האריה, המכשפה וארון הבגדים" איזה נופים!) או "החיים בזרם ("Flushed away") ויש עוד רבים. בשלב מתקדם יותר, לאחר שמכירים את העלילה והפסקול בעברית ובאנגלית, מומלץ לצפות באותם סרטים באנגלית עם כתוביות באנגלית.
 
6. ניצול זמן:

בדומה למחקרים המוכיחים שפעילות גופנית בריאה ניתנת לביצוע בפעולות יומיות פשוטות שנעשות ממילא (עליה במדרגות במקום מעלית וכו'), כך גם בתחום השפה: אתם נוסעים כל בוקר לעבודה? נוהגים לעשות גו'גינג פעמיים שלוש בשבוע? למה לא לנצל את הזמן הזה ללימוד: ישנן אינספור אפשרויות חינמיות לשמיעת פודקאסטים (קובצי קול MP3 או כל פורמט אחר) תוך כדי. פשוט להטעין לנגן MP3, לסלולר, או לצרוב על דיסק לאוטו ולהקשיב.

האתר הבא מכיל ראיונות מוקלטים, מעניינים ובתחומים רבים, והכל בחינם. עד היום אני מחזיק ראיון יפהפה שהורדתי מהאתר הזה (עדיין שם) עם פרופ' אלן דרשוביץ, רוב הראיון נסוב על ישראל כך שחלק גדול מאוצר המילים לא יהיה זר.

7. רעיונות נוספים:

כמעט כל אתרי האוניברסיטאות בעולם מחזיקים ספריה של הרצאות להורדה חופשית. ניתן גם להוריד קובצי חדשות יומיות באינספור נושאים מאתר ה-BBC בקישור הזה. אגב, גם אם לא הספקתם להוריד קובץ או לצרוב נסו לכוון את הרדיו ברכב ל- 1323 בתדר AM ותראו שברוב הארץ ה-BBC World Service נקלט באיכות טובה מאוד. האנגלית בבי בי סי היא פשוט תענוג, ותתפלאו,  הם פחות עוינים את ישראל מאשר התקשורת הישראלית… וגם כשהם אנטי ישראלים במודגש, עיקר החומר שלהם בא מתוך ישראל, אז בהחלט יש על מה לבוא אליהם בטענות, אבל קודם כדאי שנבדוק את עצמנו… אני באופן אישי, מאז שחזרנו לישראל, נהנה להקשיב לחדשות שם. רוב הכתבות הן לא על ישראל, ונחמד לשמוע ממקור חיצוני שהמצב כאן הוא לא כל כך גרוע כמו שלפעמים מתקבל הרושם מהאזנה לתקשורת המקומית. הדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר.

ועוד עצה שכאדם דתי אני רוצה להשיא לדתיים שבינינו: באמצעות שיעורי תורה באנגלית ניתן להרוויח 2 ואף 3 ציפורים במכה אחת: 1. מצוות לימוד תורה, 2. גו'גינג ובריאות 3. וכמובן – שפה. ישנן אינספור אפשרויות ברשת: אתרים כמו ערוץ 7 באנגלית (עשיר מאוד בכל התכנים, גם וידאו באנגלית), אש התורה (רוב השיעורים שם בתשלום מינימלי, אבל יש גם תכנים בחינם), ארגון ה-OU המפורסם ונעלה, כל אלו – הם פשוט אימפריות של תורה. אני למשל, שמעתי במשך תקופה ארוכה את הדף היומי באנגלית (הורדתי מה-OU). דוגמה נוספת: הרב קן ספירו מאש התורה נותן קורס חינמי בן כמה פרקים של היסטוריה יהודית במבט תורני, כל פרק הוא שיעור בפני עצמו. הקורס מוצלח ומחכים מאוד ועד היום אני נהנה להקשיב לשיעורים האלו. ניתן להוריד את הקורס על ידי לחיצה כאן. שימו לב, האתר שמאכסן את הקורס הנ"ל (לחץ כאן) הוא מאגר גדול של שיעורים בפני עצמו, אך רצוי לנסות לשמוע את תחילת השיעור ב-Streaming לפני ההורדה לראות אם איכות ההקלטה ברמה טובה)

אגב, באם אתם בדרך לשליחות תורנית בארץ דוברת אנגלית אז הרווחתם 4 ציפורים כיוון שתוכלו כמובן לעשות שימוש בידע המצטבר הזה בעתיד, במהלך השליחות, ובכלל, אוצר המילים התורניות באנגלית יגדל בצורה פנטסטית.

הרעיון הוא בגדול להיות, וירטואלית, מוקף באנגלית כמה שיותר. פחות להתעסק בדקדוק ויותר להגביר את הביטחון העצמי, אוצר המילים וההיכרות עם המבטא. האמינו לי, הדקדוק בא לאט לאט מעצמו. אם אפשר, רצוי לדבר עם דוברי אנגלית ולבקש שיתקנו אותך.
 
עוד דף נחמד שמכיל המון דיאלוגים מוקלטים בכל תחומי חיים (חיי יום יום, בית ספר, אקדמיה וכו'), הוא הדף הזה ובעצם, האתר כולו הוא חגיגת אנגלית לכל הרמות, ילדים ומבוגרים.

8. וצ'ופר אחרון, לילדים:

האתר הבא, הוא בעיניי, הדובדבן שבקצפת. הוא מומלץ לכל מי שרוצה לשפר את האנגלית של ילדיו. המדובר באתר www.starfall.com וזהו בעצם מיזם חינמי שהוקם במשותף על ידי מספר אוניברסיטאות בארה"ב. האתר מושקע ביותר, עתיר פלאש וטכנולוגיות מתקדמות, ומכיל מערכי שיעור סדורים מלימוד ה-ABC ועד קריאה ודיבור. השיעורים יפהפיים ויש בו אפילו חוברות לימוד בפורמט PDF לתרגול כתיבה… ממש בית ספר… מומלץ פשוט "לקבוע חברותא" עם הילדים ולהפוך את העניין לחוויה. וכמו שהדברים נעשים באמריקה, ישנה גם אפליקציה… איך לא… לאייפון. שאפו לאמריקה על ההשקעה!

מקווה שנהניתם. אתם מוזמנים להוסיף כל עצה או מידע, הערה או הארה שתמצאו לנכון

בהצלחה!

חודש ארגון או או חודש הבלאגן?

אני מניח שאני ההורה המי יודע כמה שמעלה את השאלה הנצחית הזו, אבל עדיין, כל עוד אין תשובה היא צריכה להישאל במלוא העוצמה…

חודש ארגון, To be or not to be? או במילים אחרות אם להיות קצת יותר מדויק, האם בפורמט הנוכחי שלו יש לו הצדקה?

כאן המקום לציין כי אמנם הייתי שליח בני עקיבא בעברי, אך זה היה בחו"ל ושם הדברים נעשים אחרת לחלוטין. המושג הזה פשוט לא קיים. למען האמת הוא קיים בצורה הרבה יותר מתוחכמת שפותרת את מרבית הבעיות שהחודש הזה גורם בארץ הקודש. אחזור לכך בסוף.

כידוע, שנת הלימודים שמתחילה לה אי שם באלול (ה-1 לספטמבר המפורסם) נקטעת מיד עם החגים, ויוצא בעצם שעד סוף סוכות הילדים בעצם לא התחילו את שנת הלימודים בפועל. אורח החיים המודרני העמיס על החגים מעמסה מעיקה משהו הקשורה בשיבוש לו"ז הלימודים של הילדים, ואחד האתגרים הקיימים כיום בפני הורים זה ללמוד לאזן בין השיבוש שזה גורם ובין הצורך להפוך את תקופת החגים לזמן מועיל ומרומם רוחנית.

ואז, כשנכנסים סוף סוף לשגרת הלימודים הכל כך חשובה וקריטית עבור ילדינו, נוחת עלינו ה"חג" האימתני הזה. חודש שלם של צביעת סניף, מלחמות מים, הכנות להופעות, מפקדי אש, דגלנות והכי חשוב – המון המון פעילויות חינוכיות וערכיות, שאולי חיוביות לכשעצמן, אבל עדיין, מוציאות את הילדים לחלוטין מהאיזון הדרוש להם. כמובן שמתלווה לכך בקשות הולכות וגוברות של "אבא, אני צריכה 50 ש"ח" פה, או 70 ש"ח שם, זה לכיבוד, וזה לצביעת הסניף ועוד היד נטויה…

הדבר מעלה תהיה, מה עושים? מצד אחד ישנה חשיבות עצומה בפעילות תנועות הנוער ובחינוך הבלתי פורמלי שהן מעניקות לילדים, מנגד, החודש הזה מותיר שוקת חינוכית שבורה. עוד בתור ילד אני זוכר איך באורח פלא החבר'ה הכי מופרעים נהפכו לחניכים "מצטיינים" בחודש ארגון, הם הפכו ממש לתלמידי הרצי"ה בשביל לזכות בעוד כמה ימי חופש… אשרינו…

השליחות בחו"ל חשפה בפניי את הלו"ז לפיו התנועות פועלות שם. בחו"ל אין חודש ארגון אלא מחנה קיץ מרכזי שנמשך כמעט כחודש (דבר שלא מוכר בארץ). הדבר כמובן מעביר את חודש הפעילות המרכזי של בני עקיבא לתקופת החופש הגדול (החופש הגדול זה נושא לבלוג אחר…) מה שלא מוציא את הילדים מהלימודים ומעסיק אותם בפעילות חינוכית דווקא בתקופת החופש הגדול, כלומר, 2 ציפורים במכה אחת.

בישראל, שנת הלימודים נפתחת בד"כ באופן שמותיר חלון זמן צר מאוד למערכת החינוך לעסוק בחגי תשרי ובמשמעותו של חודש אלול. חודש ארגון שייערך בחופש הגדול יוסיף "ציפור שלישית" לעסק. הוא לא יפגע בלימודים, ימלא את הזמן היקר הזה במשמעות חינוכית ויוכל עם הכוונה נכונה להעניק לילדים תוכן יקר ערך לקראת החגים. אז נכון שזה גם הזמן שרבים לוקחים חופש וזה יכול לשבש קצת את החזרות וההכנות, אבל חופשה של 3-5 ימים בה כל משפחה נוסעת עם ילדיה לא צריכה להוות מכשול מהותי לעניין. עם קצת רצון אפשר להתגבר על המכשול הזה.

האם ישנו סיכוי להעתיק את המודל הזה לישראל? מה דעתכם?

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.